מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פרץ

פסק דין

1.התובעת, חברת ביטוח, הגישה נגד הנתבע תובענת שיבוב בסדר דין מהיר על סך 32,232 ₪. עובר לתאריך 13.12.11 הייתה התובעת מבטחתה של אקטיס חברה לשירותי ניקיון בע"מ (להלן – "המבוטחת"), שניהלה עסק ברח' העצמאות 90, חיפה (להלן – "העסק"). ביום 13.12.11 התגלתה הצפת מים בעסק. הסתבר שהצפה זו נגרמה כתוצאה מדליפת מים מצנרת מדירתו של הנתבע, המצויה בקומה שמעל העסק. כתוצאה מכך הוסבו למבוטחת נזקי הצפה. התובעת, היא המבטחת, נאלצה לשלם למבוטחת תגמולי ביטוח עקב כך. מכאן התביעה.

2.הנתבע התגונן בפני התביעה. אכן הוא טען כי ההצפה, שמעולם לא הייתה מוכחשת, נבעה משום לחץ מים גבוה מן הרגיל בצינורות הבניין ועקב ביצוע לקוי של איש שיפוצים שנשכר על ידו. מנגד, וחרף טענות אלו, מלכתחילה הסכים הנתבע להודות באחריותו. עיקר כתב הגנתו, איפוא, נסב על שאלת גובה הנזק.

3.ב"כ הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות, הגם שאף על דרך זו רשאי בית המשפט לקבל או לדחות תביעה במלואה.

4.מקובלת עליי השגת ב"כ הנתבע על כך שבסיכום טענות ב"כ התובעת הורחבה היריעה, מעבר לכל דרוש, ככל שעסקינן בשאלת החבות, והרי העיסוק בה הוא בגדר התפרצות לדלת פתוחה, לנוכח עמדתו מלכתחילה של הנתבע, שהודה באחריות.

5.מנגד ממעיט עד מאוד ב"כ התובעת מלהתמודד עם מכלול טענות הנתבע בשאלת גובה הנזק. וכך, בגדר רשימת המסמכים שצורפו לכתב התביעה נפקד מקומה של חליפת המכתבים, המשמעותית בעיניי, שצורפה אך לכתב ההגנה. ובהמשך לכך מתעלם ב"כ התובעת, אף בהמשך הדרך בסיכום טענותיו, ממכלול המתחייב מחליפת מכתבים זו.

6.וכך, כבר במכתבו מיום 25.12.11, נספח א' לכתב ההגנה, מתעד הנתבע כי הוא הגיע מיד למקום הנזקים "וביקשתי ממך לאפשר לי לבצע תיקון הנזקים, אך לא הסכמת לכך בטענה שיש לך ביטוח והזמנת שמאי" (סעיף 1). ובהמשך דורש הנתבע כי "הנני מבקש ממך לשמור כל מוצר או אביזר חשמלי שניזוק ו/או הוחלף, כדי לנסות ולברר אם יהיה אפשר לצמצם הוצאות כספיות וכדי לבדוק אותם אצל טכנאי".

7.במכתב דרישה מיום 11.6.12, של ב"כ המבוטחת, הגם שאושרה קבלת המכתב מיום 25.12.11, לא הייתה כל התמודדות עם טענות הנתבע באשר להעדר שיתוף הפעולה ככל שעסקינן בבחינת גובה הנזק. במכתבו מיום 24.7.12 חוזר הנתבע על משאלותיו. מכתב זה לא נענה.

8.הנה כי כן, אין מענה מניח את הדעת לכך שבהזדמנויות שונות לא קיבל הנתבע אפשרות הוגנת לבחון את גובה הנזק אם על ידי שמאי מטעמו, אם בדרך אחרת. מנגד, וגם בהינתן כל אלו, הנני זוקף לחובת הנתבע את העובדה שניתן היה להגיש חוות דעת נוגדת, ולו על סמך חוות הדעת של התובעת, והשגות אפשריות בכל הקשור אליה. לחובת התובעת אזקוף אף את העובדה שככל שעסקינן במכשירים שניזוקו, להבדיל מן הנזקים לעסק עצמו, אין התמודדות עניינית עם כך שאלו לא נבדקו, אלא הייתה הסתמכות עיוורת על רשימת המכשירים האמורה ועלותה.

9.הוסמכתי ליתן פסק דין על דרך הפשרה. לנוכח הנתונים האמורים, ולאחר עיון במכלול התיעוד שבפניי, החלטתי לפסוק 60% מסכום התביעה, דהיינו סך של 19,339 ₪.

10.לפיכך הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 19,339 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 25.2.13 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% מן הסך הנ"ל.

הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

11.המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: